מתוך אתר התאחדות הקראטה בישראל
חוקי קומיטה סעיף .: אזור ההתחרות- קומיטה
1. על אזור ההתחרות להיות שטוח ונקי מכל גורם מסכן.
2. אזור ההתחרות יהיה ריבוע מרופד, מהסוג המאושר על ידי התאחדות הקרטה הבינלאומי, עם שוליים ברוחב שמונה מטרים )יש למדוד מהצד החיצוני( ושני מטרים נוספים בכל צד כאזור בטיחות. יש להוסיף אזור בטיחות פנוי ברוחב שני מטרים בכל צד.
3. יש למתוח קו באורך חצי מטר במרחק שני מטרים ממרכז אזור ההתחרות, עליו ימוקם הפוסק. 4.יש למתוח שני קווים באורך מטר כל אחד ובזווית ישרה מהקו עליו עומד הפוסק במרחק מטר
וחצי ממרכז זירת ההתחרות, עליהם ימוקמו המתחרים.
5. כל שופט ישב בפינות המשטח באזור הבטיחות. הפוסק רשאי להקיף את כל הזירה, כולל אזור הבטיחות בו ישובים השופטים. כל שופט יצויד בדגל כחול ודגל אדום.
6. המפקח על המערכה ישב מחוץ לשטח הבטיחות, מאחורי הפוסק ומימינו או שמאלו. הוא יצויד בדגל או שלט אדום ובמשרוקית.
7. המפקח על הניקוד ישב בשולחן הניקוד הרשמי, בין רושם התוצאות והמשגיח על הזמנים.
8. המאמנים ישבו מחוץ לאזור הבטיחות, משני צידיה של הזירה, כל אחד בצד של המתמודד שלו, לכיון השולחן הרשמי. במקרה בו הזירה מוגבהת, המאמנים יימצאו מחוץ לשטח המוגבה.
9. על גבול המטר להיות בצבע אחר משאר האזור המרופד. הבהרה: i. יש לוודא שאין שום קירות, עמודים, או שלטי פרסום בשטח המטר מגבולו החיצוני של אזור הבטיחות.
ii. על המזרנים בהם משתמשים להיות מונעי החלקה במקום בו הם נוגעים ברצפה, אך להיות בעלי מקדם חיכוך נמוך בצידם העליון. הם צריכים להיות פחות עבים ממזרני ג'ודו מאחר ואלה פוגמים בתנועה של הקרטה. על הפוסק להבטיח שהמזרנים לא יתרחקו אחד מהשני או יזוזו בזמן התחרות מאחר ורווחים אלה מובילים לפציעות ומהווים גורם מסכן. עליהם להיות מדגם המאושר על ידי התאחדות הקרטה הבינלאומית.
סעיף .: לבוש רשמי 1. על המתחרים ומאמניהם להיות לבושים במדים הרשמיים כמוגדרים להלן. 2. ועדת הפוסקים רשאית לפסול כל גורם רשמי או מתחרה שלא משתף פעולה עם נוהל זה. פוסקים 1. על הפוסקים והשופטים להיות לבושים במדים הרשמיים כפי שהוגדרו על ידי ועדת הפוסקים. יש ללבוש מדים אלו בכל התחרויות והקורסים.
2. המדים הרשמיים הינם כדלהלן: ג'קט בצבע כחול נייבי בעל שני כפתורים כסופים חולצה לבנה עם שרוולים קצרים עניבה רשמית, ללא סיכת עניבה מכנסיים חלקות בצבע אפור בהיר ללא כפלים או חפתים )נספח 9( גרביים חלקות בצבע כחול כהה או שחור וכפכפים לשימוש על שטח הזירה. שופטות ופוסקות רשאיות לאסוף את השיער ב"קליפס" )hairclip( מתחרים 1. על המתחרים ללבוש חליפת קראטה לבנה ללא פסים, פסי תיחום, עיטורים או קישוטים אישיים. הסמל הלאומי או דגל הלאום ייענד על דש החזה השמאלי של הז'קט וגודלו הכולל לא יעלה על גודל של 12 סנטימטר על 8 סנטימטר )ראה נספח 7(. הסימון היחיד שניתן להשאיר על חליפת הקראטה הוא תוויות היצרן המקוריות. בנוסף, סימן זיהוי שסופק על ידי הועדה המארגנת יוצג על הגב. מתחרה אחד יהיה לבוש חגורה אדומה והשני חגורה כחולה. על החגורות הכחולות והאדומות להיות ברוחב של כחמישה סנטימטרים ובאורך מספיק להשאיר חמישה עשר סנטימטרים משוחררים בכל צד של הקשר. על החגורות להיות בצבע אדום וכחול חלק, ללא שום קישוטים, עיטורים אישיים, פרסום או סימונים מלבד לתווית המקובלת של היצרן.
2. למרות פסקה1 לעיל, הועדה המנהלת רשאית לאשר את הצגתם של תוויות מיוחדות או סמלים מסחריים של נותני חסות מורשים.
3. הז'קט, כאשר הוא מוצמד סביב המותן עם חגורה, צריך להיות באורך מינימלי שמכסה את האגן אך לא ארוך יותר משלושת-רבעי ירך. על נשים מתחרות ללבוש חולצת טריקו לבנה חלקה מתחת לז'קט הקראטה.
4. האורך המירבי של הז'קט הוא לא ארוך מנקודת הכיפוף של פרק כף היד ולא קצר ממחצית האמה. אין להפשיל את שרוולי הז'קט.
5. על המכנסיים להיות מספיק ארוכים כך שיכסו לפחות שני שליש מהשוק ואסור שיגיעו אל מעבר לעצם הקרסול. אין להפשיל את רגלי המכנסיים.
6. על המתחרים להקפיד על כך שהשיער שלהם יהיה נקי ומסופר לאורך שלא מפריע להתנהלות התקינה של הקרב. השימוש בהאקימאצ'י )סרט לשיער( אסור. אם על פי שופט הקו, שיערו של אחד המתחרים ארוך מדי ו/או מלוכלך, הוא רשאי לפסול את המתחרה מהקרב. אסור השימוש בסיכות לשיער ובקליפסים ממתכת. אסור השימוש בסרטים, חרוזים, ושאר קישוטים לשיער. גומיה משרדית או גומיה דיסקרטית לשיער מותרות. נשים מתחרות רשאיות לענוד צעיף ראש רשמי מבד שחור של ארגון הקראטה הבינלאומי על השיער, אך לא על אזור הצוואר.
7. על המתחרים להיות עם ציפורניים קצרות ואסור להם לענוד שום דבר ממתכת ושום פריט שעלול לפצוע את המתחרה השני. השימוש בהתקנים אורטודנטיים ליישור השיניים )"גשר"( ממתכת צריכים לקבל אישור מהפוסק ומהרופא הרשמי. המתחרה יקבל על עצמו אחריות מלאה לכל פציעה. 8. ציוד המגן הבא הוא ציוד חובה: 8.1. כפפות שאושרו על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי, למתחרה אחד אדומות ולמתחרה השני כחולות. 8.2. מגן חניכיים. 8.3. ציוד מגן לגוף )המתאים לכל סוגי הספורטאים( עם תוספת מגן חזה לנשים. 8.4. מגיני שוקיים המאושרים על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי, מתחרה אחד באדום והשני בכחול. 8.5. מגן כפות רגליים המאושר על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי, מתחרה אחד באדום והשני בכחול. 8.6. קאדטים ילבשו, בנוסף לכל המצויין לעיל, מסיכת פנים שאושרה על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי. אין חובה ללבוש מגן מפשעה, אך אם לובשים כזה הוא חייב להיות מהסוג המאושר על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי. 9. חל איסור על הרכבת משקפיים. ניתן להרכיב עדשות מגע רכות כשהסיכון על אחריות המתחרה בלבד. 11. אין ללבוש פריטים, בגדים או ציוד שלא קיבל אישור. 11. על כל ציוד המגן להיות מאושר על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי. 12. חובתו של המפקח על המערכה )קאנסה- Kansa( להבטיח לפני כל מערכה או קרב שהמתחרים לובשים את הציוד המאושר. )בנוגע לאליפויות Continental Union, בינלאומיות או של הפדרציה הלאומית, יש לציין כי ציוד שאושר על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי חייב להתקבל ואי אפשר לסרב לו(. 13. השימוש בתחבושות, ריפוד או תומכים עקב פציעה מחייב קבלת אישור מהפוסק לפי עצתו של רופא הטורניר. מאמנים 1. על המאמנים להיות לבושים במהלך הטורניר כולו בחליפת האימונים הרשמית של הפדרציה הלאומית שלהם ולהציג את תג הזיהוי הרשמי שלהם. הסבר: i. על המתחרה ללבוש חגורה אחת יחידה. חגורה זו תהיה אדומה עבור AKA וכחולה עבור AO. אין ללבוש חגורות רמה בזמן הקרב. ii. על מגן החניכיים להיות מותאם ללובש. iii. אם מתחרה נכנס לזירה בלבוש לא הולם, הוא או היא לא ייפסלו באופן מיידי; תינתן להם דקה אחת לתקן את הבעיות. iv. אם ועדת הפוסקים מסכימה, פוסקים רשמיים יכולים לקבל רשות להוריד את הז'קטים שלהם. סעיף 1: ארגון תחרויות קומיטה 1. טורניר קראטה יכול להיות מורכב מתחרות קומיטה ו/או תחרות קאטה. תחרות הקומיטה יכולה להתחלק לתחרות קבוצתית ולתחרות יחידנית. התחרות היחידנית יכולה להתחלק על פי משקל וגיל. קטגוריות של משקל מתחלקות בסופו של דבר לקרבות. המונח "קרב" מתאר גם את תחרויות הקומיטה היחידניות בין זוגות מתחרים בני אותה קבוצה. 2. אסור למתחרה להחליף מתחרה אחר בקרב יחידני על תואר. 3. מתחרים בודדים או קבוצות שלא מתייצבות כאשר קוראים להם ייפסלו )קיקן-Kikken( מאותה קטגוריה. בסבבים קבוצתיים הניקוד על הקרב שלא התקיים ייקבע כ8-1 לטובת הקבוצה השניה. 4. קבוצות גברים מורכבות משבעה חברים כאשר חמישה מתחרים בסבב. קבוצות נשים מורכבות מארבע חברות כאשר שלוש מתחרות בסבב. 5. על המתחרים להיות כולם חברים בקבוצה. אין לקבוע רזרבות מראש. 6. לפני כל מערכה, נציג מהקבוצה יגיש לשולחן הרשמי טופס רשמי המציין את שמותיהם וסדר הלחימה של חברי הקבוצה המתחרים. הנציגים מכל קבוצה מלאה )שבעה חברים או ארבע חברות בהתאמה( וסדר הלחימה שלהם, יכולים להשתנות בכל סבב בתנאי שהודיעו עליו, אך מרגע שההודעה על השינוי הועברה, אי אפשר לשנות את סדר הלחימה עד שהסבב המדובר נגמר. 7. קבוצה תיפסל אם מישהו מחבריה או המאמן שלה ישנה את הרכב הקבוצה או סדר הלחימה מבלי שהגיש הודעה בכתב לפני תחילת הסבב.
8. במערכות קבוצתיות בהן יחיד מפסיד אחרי שקיבל האנסוקו )Hansoku ( או שיקאקו )Shikkaku(, כל ניקוד אשר המתחרה שנפסל קיבל ישונה לאפס, וניקוד של 8-1 יירשם עבור אותו קרב לטובת הקבוצה השניה. הסבר:
i. "סבב" הוא שלב מובחן בתחרות המוביל לזיהוי הסופי של העולים לגמר. בתחרות קומיטה עם פסילות, סבב פוסל חמישים אחוז מהמתחרים המשתתפים בו, כשהוא מחשיב מקומות ריקים בלוח כמתחרים. בהקשר הזה, הסבב יכול להיות מיושם באופן זהה בשלב מוקדם של הניפוי או בשלב בית הניחומים. בתחרות בשיטת מאטריקס או תחרות לפי תור, סבב מאפשר לכל המתחרים הנתונים להילחם פעם אחת.
ii. השימוש בשמותיהם של המתחרים יוצרת בעיה של הגייה וזיהוי. מספרי זיהוי של הטורניר יחולקו ויש להשתמש בהם.
iii. בעת העמידה בשורה לפני מערכה, הקבוצה תציג את הלוחמים בפועל. הלוחמים אשר לא משתתפים בקרב והמאמן לא יכללו ויישבו באזור אחר המוגדר להם. iv. על מנת להשתתף בתחרות, קבוצות גברים צריכות להציג לפחות שלושה מתחרים וקבוצות נשים צריכות להציג לפחות שתי מתחרות. קבוצה שמספר המתחרים שלה נמוך מהמספר הנדרש תפרוש מהקרב )קיקן- Kiken(. v. טופס סדר הלחימה יוגש על ידי המאמן או מתחרה שנבחר לכך מהקבוצה. אם המאמן מגיש את הטופס, יש לזהות אותו בבירור כמאמן; אחרת ייתכן ולא יקבלו ממנו את הטופס. הרשימה צריכה לכלול את שם המדינה או המועדון, את צבע החגורה שניתן לקבוצה לאותו קרב ואת סדר הלחימה של חברי הקבוצה. יש לכלול את שמם של המתחרים ואת מספרי הטורניר שלהם ולוודא שהטופס חתום על ידי המאמן או אדם שמונה לכך. vi. על המאמנים להציג את ההסמכה שלהם יחד עם זאת של המתחרה או הקבוצה שלהם לשולחן הרשמי. המאמן יישב בכיסא שהוכן עבורו ואסור לו להתערב בהתנהלותו הסדירה של הקרב בדיבור או במעשה. vii. אם עקב טעות ברישום, המתחרים הלא נכונים עולים לקרב, אותו קרב/מערכה מוכרז כבטל ומבוטל, לא משנה מה תוצאתו. על מנת לצמצם טעויות כאלו, המנצח של כל קרב/מערכה חייב לאשר את נצחונו בשולחן הבקרה לפני שהוא עוזב את האזור. סעיף 4: פאנל הפוסקים 1. פאנל הפוסקים עבור כל מערכה יורכב מפוסק אחד )שושין-SHUSHIN(, ארבעה שופטים )פוקושין- FUKUSHIN( ומפקח אחד )קאנסה- KANSA(. 2. הפוסק והשופטים של קרב קומיטה צריכים להיות בני לאום שונה משני המשתתפים. 3. בנוסף, על מנת לסייע בתפעול המערכות, יש למנות מספר משגיחים על הזמנים, רושמי ניקוד ומשגיחים על הניקוד. הסבר: i. בתחילת קרב קומיטה, הפוסק עומד על הקצה החיצוני של אזור ההתחרות. משמאל לפוסק עומדים שופטים מספר אחד ושתיים, ומימינו עומדים שופטים מספר שלוש וארבע. ii. לאחר הקידות הפורמאליות בין המתחרים ופאנל הפוסקים, הפוסק לוקח צעד אחורה, השופטים והפוסק פונים פנימה וכולם קדים יחד. לאחר מכן כולם תופסים את מקומותיהם. iii. כאשר השופטים מתחלפים, הגורמים הרשמיים שעוזבים, מלבד למפקח, תופסים את מקומם באותה צורה שעשו בתחילת הקרב או המערכה, קדים אחד לשני, ועוזבים את האזור יחד. iv. כאשר שופטים יחידים מתחלפים, השופט הנכנס פונה אל השופט היוצא, הם קדים אחד לשני ומחליפים מקומות. v. במערכות קבוצתיות, באם הפאנל כולו הוא בעל ההכשרה הנדרשת, ניתן להתחלף בתפקיד השופט והפוסק בין כל קרב. סעיף 5: אורך הקרב 1. אורכו של קרב קומיטה מוגדר כשלוש דקות עבור קומיטה גברים בוגרים )קבוצות ויחידים( וארבע דקות בקרבות יחידניים עבור מדליות. קרב נשים בוגרות יארך שתי דקות ושלוש דקות בקרבות יחידניים עבור מדליות. מתחת לגיל 21 הזמן הוא 3 דקות לקטגורית הגברים ושתי דקות לקטגורית הנשים )ללא דקה נוספת בתחרות על מדליה(. קרבות של קאדטים וג'וניורים יארכו שתי דקות )ללא דקה נוספת בתחרות על מדליה(. 2. תזמון הקרב מתחיל כאשר הפוסק נותן את האות להתחיל, ועוצר בכל פעם שהפוסק קורא "יאמה" .)YAME( 3. המשגיח על הזמנים ייתן סימנים בעזרת גונג שנשמע בבירור או זמזם, המציינים "11 שניות נשארו" ו "נגמר הזמן". הסימן ל"נגמר הזמן" מסמן את סוף הקרב. סעיף 6: ניקוד .. הניקוד יוענק כדלהלן: א. איפון )IPPON) שלוש נקודות ב. וואזה ארי )WAZA-ARI( שתי נקודות ג. יוקו )YUKO( נקודה אחת .. ניקוד מוענק כאשר טכניקה מבוצעת בהתאם לקריטריונים הבאים לאזור ניקוד: א. בצורה נכונה ב. גישה ספורטיבית ג. יישום נמרץ ד. מודעות )ZANSHIN( ה. תזמון טוב ו. מרחק נכון 3. איפון )IPPON) מוענק עבור: א. בעיטות ג'ודאן )Jodan( ב. כל טכניקת ניקוד אשר מבוצעת על יריב שהופל או נפל. 4. וואזה ארי )WAZA-ARI( מוענק עבור: א. בעיטות צ'ודאן )Chudan( 5. יוקו )YUKO( מוענק עבור: א. צ'ודאן )Chudan( או ג'ודאן צ'וקי )Jodan Tsuki ()אגרוף( ב. ג'ודאן )Jodan( או צ'ודאן אוצ'י )Chudan Uchi) 6. התקפות מוגבלות לאזורים הבאים: א. ראש ב. פנים ג. צוואר ד. בטן ה. חזה ו. גב ז. צד 7. טכניקה יעילה שתתבצע באותו זמן שנשמע הסימן לסוף הקרב תיחשב כתקפה. טכניקה, גם אם יעילה, שתתבצע אחרי הוראה להשהות או לעצור את הקרב לא תקבל ניקוד וייתכן ותגרור עונש שיוטל על העבריין.
8. אף טכניקה, גם אם נכונה מבחינה טכנית, לא תקבל ניקוד אם היא מתבצעת כאשר שני המתחרים נמצאים מחוץ לאזור ההתחרות. למרות זאת, אם אחד מהמתחרים מבצע טכניקה יעילה כאשר הוא עדיין נמצא בתוך אזור ההתחרות ולפני שהפוסק קורא "יאמה", הטכניקה תקבל ניקוד. הסבר: על מנת לקבל ניקוד, טכניקה צריכה להתבצע לכיוון אזור ניקוד כפי שהוגדר בפסקה 6 לעיל. הטכניקה צריכה להיות נשלטת כראוי ביחס לאזור המותקף ועליה לעמוד בכל שש קטגוריות הניקוד בפסקה 2 לעיל. אוצר מילים קריטריונים טכניים איפון )3( )IPPON נקודות( מוענק עבור: 1. בעיטות ג'ודאן )Jodan(. ג'ודאן מוגדר כפנים, ראש וצוואר. 2. כל טכניקת ניקוד המתבצעת על יריב שהופל או נפל מעצמו, או שלא עומד על רגליו מסיבה אחרת. וואזה ארי )2( )WAZA-ARI נקודות( מוענק עבור: בעיטות צ'ודאן (Chudan( . צ'ודאן מוגדר כבטן, חזה, גב וצד. יוקו )YUKO( )נקודה 1( מוענק עבור: 1. כל אגרוף )צ'וקי- Tsuki( הנשלח לכל אחד משבעת אזורי הניקוד. 2. כל מכה )אוצ'י- Uchi( הנשלחת לכל אחד משבעת אזורי הניקוד. i. מסיבות בטיחותיות, הפלות בהן היריב נתפס נמוך מהחזה, נזרק מבלי להיות מוחזק או נזרק בצורה מסוכנת, או הפלות בהן נקודת הציר היא מעל לגובה החגורה אסורות ויגררו אזהרה או עונש. יוצאות מכלל זה טכניקות קראטה קונבנציונליות של "טאטוא" הרגל, אשר לא דורשות לאחוז את היריב בזמן שה"טאטוא" מתבצע כמו דה אשי- באראי )de ashi-barai(, קו אוצ'י גארי )ko uchi gari(, קאני וואזה )kani waza( וכ"ו. אחרי שזריקה מתבצעת הפוסק ייתן למתחרה שתי שניות בהן הוא יכול לנסות לבצע טכניקת ניקוד. ii. כאשר מתחרה נזרק בהתאם לחוקים, מחליק, נופל, או מכל סיבה אחרת לא עומד על רגליו והיריב מבצע עליו טכניקת ניקוד, הניקוד יהיה איפון )IPPON(. iii. טכניקה המתבצעת בצורה נכונה נחשבת כבעלת מאפיינים המאפשרים יעילות מירבית במסגרת התפיסות המסורתיות של הקראטה. iv. גישה ספורטיבית היא מרכיב של "מבוצעת בצורה נכונה" ומתייחסת לגישה לא זדונית של ריכוז גבוה הניכר בעת ביצוע טכניקת הניקוד. v. יישום נמרץ מגדיר את הכוח והמהירות של הטכניקה ואת הרצון המוחשי להצלחתה. vi. מודעות )ZANSHIN( הוא הקריטריון אשר מפספס לעתים רבות בעת שקלול הניקוד. הוא המצב של מחויבות מתמשכת בה המתחרה שומר על ריכוז מוחלט, תשומת לב, ומודעות לאפשרות של היריב לתקוף מתקפת נגד. הוא לא מפנה את פניו בזמן ביצוע הטכניקה ונשאר מול היריב לאחריה. vii. תזמון טוב מתייחס לביצוע טכניקה כאשר יהיה לה את היעילות הפוטנציאלית הגבוהה ביותר. viii. מרחק נכון באופן דומה, מתייחס לביצוע טכניקה מהמרחק המדויק ממנו יהיה לה את היעילות הפוטנציאלית הגבוהה ביותר. לכן, אם הטכניקה מבוצעת על יריב המתרחק במהירות, היעילות הפוטנציאלית של אותה מכה היא פחותה. ix. יצירת מרחק מתייחס גם לנקודה בה הטכניקה המבוצעת מסתיימת על או בקרבת המטרה. אגרוף או בעיטה המגיעים בין מגע בעור ועד 5 סנטימטרים מהפנים, הראש או הצוואר, ייחשבו כמרחק נכון. עם זאת, טכניקות ג'ודאן )Jodan(, המגיעות למרחק של 5 סנטימטרים מהמטרה ושהיריב לא עושה שום ניסיון לחסום או להתחמק מהן יקבלו ניקוד, באם הטכניקה עומדת בשאר הקריטריונים. בתחרויות קאדטים וג'וניורים אסור כל מגע לראש, פנים או צוואר )או מגן הפנים( מלבד לנגיעה עדינה מאוד )ידועה בעבר כ"מגע עור"( בבעיטות ג'ודאן, ומרחק הניקוד עולה ל01 סנטימטרים. x. טכניקה חסרת ערך היא טכניקה חסרת ערך- לא משנה איפה ואיך היא מתבצעת. טכניקה שחסר בה נואשות ביצוע נכון, או חסרת כוח, לא תקבל שום ניקוד. xi. טכניקות שנוחתות מתחת לחגורה יכולות לקבל ניקוד, כל עוד הן מעל עצם החיק. הצוואר הוא אזור מטרה וכך גם הגרון. עם זאת, אסור כל מגע לגרון, למרות שייתכן ויוענק ניקוד לטכניקה נשלטת היטב שלא נוגעת. xii. טכניקה הפוגעת בשכמות יכולה לקבל ניקוד. החלק של הכתף שלא מקבלים ניקוד על פגיעה בו הוא החיבור בין העצם העליונה של הזרוע לשכמות ולעצמות הבריח. xiii. הפעמון המסמן את סוף הזמן מסמן את סוף האפשרויות לקבל ניקוד באותו קרב, למרות שייתכן והפוסק עלול לא לעצור את הקרב מיד בהיסח הדעת. עם זאת, הישמע פעמון סוף הזמן לא אומר שאי אפשר להטיל יותר עונשים. פאנל הפוסקים יכול להטיל עונשים עד לנקודה בה המתחרים עוזבים את אותו אזור אחרי סיום הקרב. ניתן להטיל עונשים לאחר מכן, אבל רק על ידי ועדת הפוסקים או ועדת המשמעת והחוקים. xiv. אם שני מתחרים מכים אחד את השני באותו זמן בדיוק, הם לא עמדו בקריטריון הניקוד "תזמון טוב" על פי הגדרה, והשיפוט הנכון הוא לא להעניק נקודה. עם זאת, שני המתחרים יכולים לקבל נקודות בניקוד הכולל של כל אחד מהם אם לכל אחד מהם יש שני דגלים בעדו ואם שני הניקודים קורים לפני "יאמה"- והסימן לסוף הזמן. xv. אם מתחרה מקבל ניקוד על יותר מטכניקה אחת ברצף לפני שהסבב נעצר, המתחרה יקבל את הניקוד על הטכניקה המוצלחת בעלת ערך הניקוד הגבוה יותר, בלי קשר לרצף בו הטכניקות קיבלו ניקוד. לדוגמא: אם בעיטה מגיעה אחרי אגרוף מוצלח, הנקודות על הבעיטה יינתנו גם אם האגרוף קיבל ניקוד ראשון- מאחר ולבעיטה יש ערך נקודות גבוה יותר. סעיף 7: קריטריונים להחלטה התוצאה של קרב נקבעת כאשר מתחרה מוביל בצורה מובהקת בשמונה נקודות או כאשר בסוף הזמן יש לו את מספר הנקודות הגבוה ביותר, בקבלת החלטה )האנטאי- HANTEI( או על ידי האנסוקו )HANSOKU(, שיקאקו )SHIKKAKU( או קיקן )KIKEN( הנאכפים על מתחרה. 1. בקרב יחידים לא יכול להיקבע תיקו. רק בתחרות קבוצתית, כאשר קרב נגמר בתוצאה שווה או ללא תוצאות, יכריז הפוסק על תיקו )היקיואקה- HIKIWAKE(. 2. בקרבות יחידניים, אם אחרי הזמן המלא אין תוצאות, או התוצאות שוות, ההחלטה תתקבל על ידי הצבעה סופית של ארבעת השופטים והפוסק, כשכל אחד נותן את קולו. ישנה חובה להכריע לטובת מתחרה אחד או השני וההכרעה מתבצעת על בסיס הקריטריונים הבאים: א. הגישה, רוח הלחימה והכוח שהופגן על ידי המתחרים. ב. העליונות בטקטיקות וטכניקות שהוצגו. ג. מי מהמתחרים יזם את מירב הפעולות. 3. הקבוצה המנצחת היא זו עם רוב הנצחונות בקרבות. אם לשתי הקבוצות יש מספר שווה של נצחונות בקרבות, הקבוצה המנצחת תהיה זו עם מירב הנקודות, בהתחשב בקרבות שניצחו בהם ושהפסידו בהם גם יחד. הפער או היתרון המקסימלי בנקודות שיירשם בכל קרב יהיה שמונה. 4. אם לשתי הקבוצות יש מספר זהה של נצחונות בקרבות ונקודות, יתקיים קרב הכרעה. כל קבוצה רשאית להציע כל מתחרה יחיד מקבוצתם ללחימה בקרב הנוסף, גם אם אותו אדם כבר נלחם בקרב קודם בין שתי הקבוצות. אם מהקרב הנוסף לא יוצא מנצח על בסיס נקודות, הקרב הנוסף יוכרע על בסיס האנטאי )HANTEI( בהתאם לאותו הליך כשל קרבות יחידניים. התוצאה של ההנטאי עבור הקרב הנוסף תכריע גם את התוצאה של המערכה הקבוצתית. 5. בהתחרויות קבוצתיות, כאשר קבוצה זכתה במספיק נצחונות בקרבות או קיבלה מספיק נקודות בשביל להיקבע כמנצחת, מכריזים על סיום המערכה וקרבות נוספים לא יתקיימו. הסבר: i. כאשר מכריעים את התוצאה של קרב על ידי הצבעה )האנטאי-HANTEI ( בסופו של קרב שלא הגיע להכרעה, הפוסק יעבור להיקף אזור ההתחרות, יקרא "האנטאי", וישרוק שריקה דו- טונאלית במשרוקית. השופטים יסמנו את דעתם בעזרת הדגלים שלהם ובאותו זמן הפוסק יסמן את דעתו על ידי סימן ידני. הפוסק אז ישרוק שריקה קצרה במשרוקית, יחזור לעמדת ההתחלה שלו, יכריז על ההחלטה ויציין את הזוכה באופן המקובל. סעיף 0: התנהגות אסורה ישנן שתי קטגוריות של התנהגות אסורה, קטגוריה 0 וקטגוריה 2. קטגוריה . 1. טכניקות היוצרות מגע מוגזם, ביחס לאזור הניקוד המותקף, וטכניקות הנוגעות בגרון. 2. תקיפות לידיים או הרגליים, מפשעה, מפרקים, או קימור כף הרגל. 3. תקיפות לפנים בטכניקות יד פתוחה. 4. טכניקות הפלה מסוכנות או אסורות. קטגוריה .: 1. העמדת פנים או הגזמה של פציעה. 2. יציאה מאזור ההתחרות )ג'וגאי- JOGAI( שלא נגרמה על ידי היריב. 3. סיכון עצמי על ידי התנהגות החושפת את המתחרה לפציעה על ידי היריב, או אי נקיטת אמצעים מספיקים להגנה עצמית )מובובי- MUBOBI). 4. הימנעות מלחימה כאמצעי למניעת היכולת של היריב להשיג הזדמנות לקבל ניקוד. 5. פאסיביות- המתחרה לא מנסה להילחם. 6. לפיתה, היאבקות, דחיפה, לכידה או עמידה חזה אל חזה מבלי לנסות הפלה או טכניקה אחרת. 7. טכניקות שמטבען אי אפשר לשלוט בהן למען בטיחותו של היריב ותקיפות מסוכנות ולא נשלטות. 8. תקיפות מדומות עם הראש, הברכיים או המרפקים. 9. דיבור אל היריב או הקנטה, חוסר שיתוף פעולה עם הוראותיו של הפוסק, התנהגות לא אדיבה כלפי השופטים הרשמיים או כל הפרה של כללי ההתנהגות המקובלים. הסבר: i. תחרות קראטה היא ספורט, ומסיבה זו חלק מהטכניקות המסוכנות ביותר אסורות לשימוש ועל כל הטכניקות להיות נשלטות. מתחרים מבוגרים ומאומנים יכולים לספוג מכות יחסית חזקות לאזורים שריריים כמו הבטן, אך זו עובדה שהראש, הפנים, הצוואר, המפשעה והמפרקים הם אזורים מועדים לפציעה. לכן כל טכניקה שגורמת לפציעה יכולה לגרור עונש, אלא אם נגרמה על ידי הנפצע. על המתחרים לבצע את כל הטכניקות בשליטה ובצורה נכונה. אם הם לא מסוגלים לכך, אז ללא קשר לטכניקה שנעשה בה שימוש לא הולם, הם מוכרחים לקבל אזהרה או עונש. יש להקדיש תשומת לב יתרה לכך בתחרות בה מתחרים קאדטים וג'וניורים. ii. מגע בפנים- בוגרים: עבור מתחרים בוגרים, פגיעת "מגע" קלה, לא פוצעת ונשלטת מותרת לפנים, ראש וצוואר )אך לא לגרון(. במקרה בו המגע נקבע על ידי הפוסק כחזק מדי, אך לא מקטין את סיכוייו של המתחרה לנצח, יכולה להינתן אזהרה )צ'וקוקו-CHUKOKU (. מגע שני תחת אותן נסיבות יוביל לקייקוקו )KEIKOKU(. עבירה נוספת תוביל להאנסוקו צ'וי )HANSOKU CHUI(. כל מגע נוסף, גם אם לא משמעותי מספיק כדי להשפיע על סיכוייו של היריב לנצח, עדיין יגרור האנסוקו .)HANSOKU( iii. מגע בפנים-קאדטים וג'וניורים: על מתחרים צעירים אסור כל מגע לאזור הראש, פנים, או צוואר, )כולל מסיכת המגן( בטכניקות יד. כל מגע, לא משנה כמה עדין, יגרור עונש, כאמור בפסקה ii לעיל, אלא אם נגרם על ידי הנפגע )מובובי- MUBOBI(. בעיטות ג'ודאן יכולות לגעת בצורה העדינה ביותר )"מגע עור"( ועדיין לקבל ניקוד . כל מגע יותר רציני ממגע עור ידרוש אזהרה או עונש אלא אם נגרם על ידי הנפגע )מובובי- MUBOBI(. iv. על הפוסק לשים לב למתחרה הפצוע באופן עקבי. עיכוב קצר במתן פסיקה מאפשר לסימפטומים של הפציעה כמו דימום באף להתפתח. תשומת לב תחשוף גם כל נסיון של המתחרה להחמיר פציעה קלה על מנת להשיג יתרון טאקטי. דוגמאות לכך הן נשיפה אלימה באף פצוע, או שפשוף הפנים בחוזקה. v. פציעה קודמת יכולה לייצר סימפטומים לא פרופורציונליים לרמת המגע שהופעלה והפוסקים מוכרחים לקחת זאת בחשבון כאשר הם שוקלים עונשים עבור מה שנדמה כמגע מוגזם. לדוגמא, מגע שנראה כעדין יחסית יכול להביא לכך שמתחרה לא יוכל להמשיך עקב האפקט המצטבר של פציעה שספג בסבב מוקדם יותר. אחרי תחילת מערכה או קרב, על אחראי הזירה לבחון את הכרטיסים הרפואיים ולוודא שהמתחרים כשירים ללחימה. יש ליידע את הפוסק אם מתחרה קיבל טיפול עקב פציעה. vi. מתחרים המגיבים בצורה מוגזמת למגע עדין, בניסיון לגרום לפוסק להעניש את היריב שלהם, באופנים כמו לאחוז בפרצוף ולקרטע סביב, או ליפול שלא לצורך, יקבלו עונש מיידי בעצמם. vii. זיוף פציעה, שאיננה קיימת, היא הפרה רצינית של החוקים. שיקאקו )SHIKKAKU( יוטל על מתחרה שהעמיד פנים שנפצע, כלומר, כאשר התנהגות כמו התמוטטות והתגלגלות על הרצפה לא נתמכת על ידי שום ראיה לפציעה פרופורציונלית לכך, על פי דיווח של רופא נייטרלי. viii. הגזמת התוצאה של פציעה אמיתית היא פחות רצינית אך עדיין נחשבת כהתנהגות לא מקובלת ולכן המקרה הראשון של הגזמה יקבל אזהרה מינימלית של האנסוקו צ'וי )HANSOKU CHUI(. הגזמה רצינית יותר כמו צליעה סביב, נפילה על הרצפה, עמידה ונפילה שוב וכ"ו, עלולים לקבל האנסוקו )HANSOKU( ישירות, תלוי בחומרת העבירה. ix. מתחרים המקבלים שיקאקו )SHIKKAKU( כי זייפו פציעה יפונו מאזור ההתחרות ישירות אל ידיהם של הועדה הרפואית של ארגון הקראטה הבינלאומי, שיבצעו בדיקה מיידית של המתחרה. הועדה הרפואית תגיש את הדו"ח שלה לפני סוף האליפות, לשיקולם של ועדת הפוסקים. מתחרים שזייפו פציעה יהיו נתונים לעונשים החמורים ביותר, עד רמת, וכולל, השעיה לכל החיים בגין עבירות חוזרות. x. הגרון הוא אזור רגיש במיוחד, ואפילו המגע העדין ביותר יקבל אזהרה או עונש, אלא אם הוא נגרם באשמת הנפגע. xi. טכניקות הפלה מחולקות לשני סוגים. טכניקות קראטה מבוססות "קונבנציונליות" של טאטוא הרגל כמו דה אשי באראי )de ashi barai(, קו אוצ'י גארי )ko uchi gari( וכ"ו, בהן היריב נסחף ומאבד שיווי משקל או נזרק מבלי להיתפס קודם- ואותן הפלות הדורשות אחיזה או תפיסה של היריב בזמן שהזריקה מתבצעת. נקודת הציר של הזריקה צריכה להיות לא מעל רמת החגורה של היריב, ויש לאחוז בו לאורכה, כך שתתאפשר נחיתה בטיחותית. זריקות מעבר לכתף כמו סאוי נאגה )seoi nage( קאטה גורומה )kata guruma( וכ"ו, אסורות במפורש, וכמוהן גם הפלות המכונות "הקרבה" כמו טומו נאגה )tomoe nage(, סומי גאאשי )sumi gaeshi( וכ"ו. אסור גם לתפוס יריב מתחת למתניים, להרים ולזרוק אותו או לתפוס את רגליו בידיים כדי שייפול. אם מתחרה נפצע כתוצאה מטכניקת הפלה, השופטים יחליטו אם נדרש עונש. xii. טכניקות יד פתוחה לפנים אסורות עקב הסכנה לראייה של המתחרה. xiii. ג'וגאי )JOGAI( מתייחס למצב בו כף הרגל של המתחרה, או כל חלק גוף אחר, נוגע ברצפה מחוץ לאזור ההתחרות . יוצא מכלל זה מקרה בו המתחרה נדחף פיזית או נזרק מחוץ לזירה על ידי היריב. שימו לב שהאזהרה צריכה להינתן על המקרה הראשון של ג'וגאי. ההגדרה של ג'וגאי איננה עוד "יציאות חוזרות" אלא "יציאה שלא נגרמה על ידי היריב". למרות זאת, אם נותרו פחות מעשר שניות לקרב, הפוסק יטיל האנסוקו צ'וי )HANSOKU CHUI( ישירות על העבריין כמינימום. xiv. מתחרה שמבצע טכניקת ניקוד ולאחר מכן יוצא מהאזור לפני שהפוסק קורא "יאמה" יקבל את ערך הניקוד ולא יוטל עליו ג'וגאי )Jogai(. אם הניסיון של המתחרה לקבל ניקוד לא צולח, היציאה תירשם כג'וגאי. xv. אם אאו )AO-כחול( יוצא מיד לאחר שאקא )AKA-אדום( מקבל ניקוד על התקפה מוצלחת, אז "יאמה" יקרא מיד עם קבלת הניקוד והיציאה של אאו לא תירשם. אם אאו יוצא או יצא בזמן שאקא מקבל נקודה )כאשר אקא נשאר בתוך האזור(, אז יהיו בתוקף גם הניקוד של אקא וגם עונש הג'וגאי של אאו. xvi. חשוב להבין ש"הימנעות מלחימה" מתייחס לסיטואציה בה מתחרה מנסה למנוע מהיריב הזדמנות לזכות בנקודות על ידי התנהגות המבזבזת זמן. מתחרה אשר נסוג כל הזמן מבלי לשלוח התקפה יעילה מנגד, שמחזיק, לופת או יוצא מן האזור ולא מאפשר ליריב הזדמנות לקבל ניקוד צריך לקבל אזהרה או עונש. זה קורה לרוב בזמן השניות האחרונות לקרב. אם העבירה מתרחשת כאשר נותרו עשר שניות או יותר לקרב, ולמתחרה אין אזהרת קטגוריה 2 קודמת, הפוסק יזהיר את העבריין בהטלת צ'וקוקו )CHUKOKU(. אם היתה עבירת קטגוריה 2 קודמת , או מספר עבירות כאלו, היא תגרור הטלת קיקוקו )KEIKOKU(. עם זאת, אם נותרו פחות מעשר שניות, הפוסק יטיל ישירות האנסוקו צ'וי )HANSOKU CHUI( על העבריין )בין אם היה קיקוקו קטגוריה 2 קודם או לא(. אם היה האנסוקו צ'וי )HANSOKU CHUI( מקטגוריה 2 קודם, הפוסק יעניש את העבריין בהאנסוקו )HANSOKU( ויעניק את הניצחון בקרב ליריב. עם זאת, הפוסק מוכרח לוודא שהתנהגותו של המתחרה היא לא אמצעי הגנה כנגד התנהגות מסוכנת או לא אחראית של היריב, במקרה כזה יש להזהיר או להעניש את התוקף. xvii. פאסיביות מתייחסת למקרים בהם שני המתחרים לא מנסים לבצע טכניקות לאורך זמן. xviii. דוגמא למובובי )MUBOBI( היא מקרה בו מתחרה פותח במתקפה מחויבת מבלי להתייחס לבטיחותו האישית. ישנם מתחרים שישליכו עצמם לאגרוף הפוך ארוך ולא יהיו מסוגלים לחסום תגובת נגד. מתקפות פתוחות כאלה מהוות אקט של מובובי )MUBOBI( ולא יכולים לקבל ניקוד. כמהלך טאקטי תיאטרלי, לוחמים מסוימים פונים מיריבם מיד במיצג מדומה של עליונות כדי להראות שקיבלו נקודה. הם מאבדים מתח מתגונן ולא שמים לב ליריב. המטרה של הפניה היא לא להפנות את תשומת ליבו של הפוסק לטכניקה שלהם. זהו גם אקט מובהק של מובובי )MUBOBI(. אם יקרה והעבריין יספוג מגע מוגזם ו/או פציעה, הפוסק יקבע אזהרה או עונש קטגוריה 2 ויסרב להעניש את היריב. xix. כל התנהגות לא אדיבה מחבר משלחת רשמית יכולה להביא לפסילת המתחרה, הקבוצה כולה או המשלחת מהטורניר. סעיף 9: אזהרות ועונשים צ'וקוקו )CHUKOKU(: צ'וקוקו נאכף על המקרה הראשון של עבירה מינורית בקטגוריה הישימה. קיקוקו )KEIKOKU(: קיקוקו נאכף על המקרה השני של עבירה מינורית באותה קטגוריה או על עבירות לא רציניות מספיק כדי להצדיק האנסוקו-צ'וי )HANSOKU-CHUI(. האנסוקו-צ'וי )HANSOKU-CHUI(: זו אזהרה על פסילה שבדרך כלל נאכפת על עבירות בהן קיקוקו ניתן לפני כן באותו קרב, למרות שניתן להטיל אותה ישירות על עבירות רציניות אשר לא מצדיקות האנסוקו )HANSOKU(. האנסוקו )HANSOKU(: זהו עונש פסילה המוטל בעקבות עבירה רצינית מאוד או כאשר האנסוקו צ'וי ) HANSOKU CHUI( כבר ניתן. במערכות קבוצתיות הניקוד של המתחרה שהעבירה הופעלה כנגדו ייקבע לשמונה והתוצאה של העבריין תתאפס. שיקאקו )SHIKKAKU(: זוהי פסילה ממשית מהטורניר, תחרות או מערכה. על מנת להגדיר את גבול השיקאקו, יש להתייעץ עם ועדת הפוסקים. ניתן להפעיל שיקאקו כאשר מתחרה לא משתף פעולה עם הוראות הפוסק, פועל ברשעות, או עושה משהו שמסכן את היוקרה והכבוד של קאראטה-דו, או כאשר פעולות אחרות נחשבות למפרות את החוקים והרוח של הטורניר. במערכות קבוצתיות המתחרה שבוצעה נגדו העבירה ייקבע לשמונה נקודות והניקוד של העבריין יתאפס. הסבר: i. ישנן שלוש דרגות אזהרה: צ'וקוקו )CHUKOKU(, קיקוקו )KEIKOKU( והאנסוקו צ'וי ) HANSOKU CHUI(. אזהרה היא תיקון הניתן למתחרה ומבהיר את העובדה שהמתחרה מפר את חוקי התחרות, אך ללא אכיפה של עונש מיידי. ii. ישנן שתי דרגות ענישה: האנסוקו )HANSOKU( ושיקאקו )SHIKKAKU(, שתיהן מביאות לכך שהמתחרה שהפר את החוקים ייפסל מ0( הקרב )האנסוקו(- או 2( מהטורניר כולו )שיקאקו( עם אפשרות להשעיה מתחרות לתקופת זמן נוספת. iii. אזהרות על קטגוריה 0 וקטגוריה 2 לא נצברות באותה ספירה. iv. אזהרה יכולה להינתן באופן ישיר על עבירה על החוקים, אבל מרגע שניתנה; עבירה חוזרת מאותה קטגוריה מוכרחה להיות מלווה בהחרפה בחומרת האזהרה והעונש המוטלים. אין אפשרות, לדוגמא, לתת אזהרה או עונש על מגע מוגזם ואז לתת את אותה אזהרה מאותה דרגת חומרה על מקרה חוזר של מגע מוגזם. v. צ'וקוקו )CHOKOKU( בדרך כלל מוטל על מקרה ראשון של עבירה שלא הורידה את סיכוייו של המתחרה הנפגע לנצח בעקבותיה. vi. קיקוקו )KEIKOKU( בדרך כלל מוטל כאשר הפוטנציאל של המתחרה לנצח קטן במקצת )לדעת השופטים( בעקבות העבירה שהיריב ביצע נגדו. vii. ניתן להטיל האנסוקו צ'וי )HANSOKU CHUI( ישירות או בעקבות קיקוקו, ומשתמשים בו במקרים בהם הפוטנציאל של המתחרה לנצח הוקטן באופן משמעותי )לדעת השופטים( בעקבות העבירה של היריב. viii. האנסוקו )HANSOKU( מוטל עקב עבירות מצטברות אך יכול להינתן גם ישירות על עבירות רציניות על החוקים. משתמשים בו כאשר הפוטנציאל של המתחרה לנצח הופחת כמעט לאפס )לדעת השופטים( על ידי העבירה של היריב. ix. כל מתחרה שמקבל האנסוקו )HANSOKU( על גרימת פציעה ואשר לפי דעת השופטים ואחראי הזירה התנהג באופן חסר אחריות או מסוכן, ושנראה שאין לו את כישורי השליטה הנדרשים לתחרות של ארגון הקראטה הבינלאומי, ידווח לועדת הפוסקים. ועדת הפוסקים תחליט אם אותו מתחרה יושעה מאותה תחרות ו/או מתחרויות נוספות. x. שיקאקו )SHIKKAKU( יכול להינתן ישירות, ללא אזהרות מאף סוג. אין צורך שהמתחרה עצמו יעשה שום דבר שיצדיק את קבלתו- מספיק שהמאמן או החברים שלא נלחמים מהמשלחת של אותו מתחרה יתנהגו באופן שיפגע ביוקרה ובכבוד של קראטה-דו. אם הפוסק מאמין שמתחרה התנהג ברשעות, לא משנה אם פציעה פיזית נגרמה או לא, שיקאקו ולא האנסוקו, הוא העונש המתאים. xi. יש להכריז באופן פומבי על שיקאקו )SHIKKAKU (. סעיף 8.: פציעות ותאונות בתחרות 1. קיקן )KIKEN( או ויתור, היא הפסיקה הניתנת כאשר מתחרה או מתחרים לא מציגים את עצמם כאשר שמם נקרא, לא מסוגלים להמשיך, פורשים מהקרב או מוצאים ממנו בהוראתו של הפוסק. הסיבות לפרישה יכולות לכלול פציעה שלא מיוחסת לפעולותיו של היריב. 2. אם שני מתחרים פוצעים זה את זה, או סובלים מתוצאותיה של פציעה שנגרמה לפני כן, ומוכרזים על ידי רופא הטורניר כלא כשירים להמשיך, הניצחון בקרב יוענק למתחרה שצבר את מירב הנקודות. במערכות יחידניות, אם מספר הנקודות שווה, תוצאת הקרב תוחלט בהצבעה )האנטאי-HANTEI (. במערכות קבוצתיות הפוסק יכריז על תיקו )היקיוואקה- HIKIWAKE). אם מצב זה יקרה בקרב הנוסף להכרעת מערכה קבוצתית, התוצאה תוכרע בהצבעה )האנטאי(. 3. מתחרה פצוע שהוכרז כלא כשיר ללחימה על ידי רופא הטורניר לא יוכל להילחם שוב באותה תחרות. 4. מתחרה פצוע שמנצח בקרב דרך פסילה עקב פציעה לא רשאי להילחם שוב בתחרות ללא רשות מהרופא. אם הוא נפצע, הוא רשאי לנצח קרב נוסף על ידי פסילה אבל הוא יוצא באופן מיידי מכל תחרות הקומיטה באותו טורניר. 5. כאשר מתחרה נפצע, הפוסק יעצור את הקרב באותו הרגע ויקרא לרופא. הרופא מורשה לאבחן ולטפל בפציעה בלבד. 6. מתחרה שנפצע בזמן קרב וזקוק לטיפול רפואי יקבל שלוש דקות בהן יוכל לקבל טיפול. אם הטיפול לא יושלם בזמן הנתון, הפוסק יחליט אם להכריז על המתחרה כבלתי כשיר ללחימה )סעיף 13, פסקה 8ד(, או אם לתת הארכה לזמן הטיפול בפציעה. 7. כל מתחרה שנופל, נזרק או מופל ולא חוזר לעמוד על רגליו באופן מלא תוך עשר שניות, נחשב לא כשיר להמשיך בלחימה ויוצא באופן אוטומטי מכל אירועי הקומיטה באותו טורניר. במקרה בו מתחרה נופל, נזרק או מופל ולא עומד על רגליו באופן מלא מיד, הפוסק יסמן למשגיח על הזמנים להתחיל בספירה לאחור של עשר השניות על ידי שריקה במשרוקית שלו, הרמת ידו וקריאה לרופא כפי שצויין במספר 5 לעיל. המשגיח על הזמנים יעצור את השעון כאשר הפוסק מרים את ידו. בכל המקרים בהם שעון עשר השניות התחיל לרוץ, הרופא יתבקש לבדוק את המתחרה. במקרים הנופלים תחת חוק עשר השניות הזה, ניתן לבדוק את המתחרה על המזרן. הסבר: i. כאשר הרופא מכריז על המתחרה כבלתי כשיר, יש לרשום זאת בצורה נכונה על כרטיס המעקב של המתחרה. דרגת חוסר הכשירות צריכה להיות ברורה לפאנלים אחרים של פוסקים. ii. מתחרה יכול לנצח דרך פסילה של היריב בגין עבירות קטגוריה 0 שנצברו. ייתכן והמנצח לא ספג שום פציעה משמעותית. ניצחון שני על אותו הבסיס מוכרח להוביל להוצאה מהתחרות, על אף שייתכן והמתחרה מסוגל להמשיך מבחינה פיזית. iii. על הפוסק לקרוא לרופא כאשר מתחרה נפצע וזקוק לטיפול רפואי על ידי הרמת ידו וקריאה בקול "רופא". iv. אם הוא מסוגל פיזית לעשות זאת, יש להנחות את המתחרה הפצוע לרדת מהמזרן על מנת להיבדק ולקבל טיפול מהרופא. v. הרופא מחוייב לתת המלצות בטיחותיות רק אם הן קשורות להתנהלות הרפואית הנאותה של אותו מתחרה פצוע. vi. בעת ביצוע "חוק עשר השניות", הזמן ייספר על ידי משגיח על הזמנים שמונה למטרה הספציפית הזו. אזהרה תושמע בשבע שניות, ולאחריה הפעמון הסופי בעשר שניות. המשגיח על הזמנים יפעיל את השעון רק עם קבלת הסימן מהפוסק. המשגיח על הזמנים יעצור את השעון כאשר המתחרה עומד על רגליו בצורה מלאה והפוסק מרים את ידו. vii. השופטים יחליטו על המנצח על בסיס האנסוקו )HANSOKU(, קיקן )KIKEN( או שיקאקו )SHIKKAKU( בהתאם למקרה. viii. במערכות קבוצתיות, אם חבר מהקבוצה מקבל קיקן, או נפסל )האנסוקו או שיקאקו(, הניקוד שלהם לאותו קרב, אם קיבלו נקודות, יאופס והניקוד של היריב ייקבע לשמונה נקודות. סעיף ..: ערעור רשמי 1. אף אחד לא מורשה למחות כנגד פסיקה של השופטים בפני חברים מפאנל השופטים. 2. אם נדמה שהליך פסיקה מתנהל שלא בהלימה עם החוקים, נשיא הפדרציה או נציגו הרשמי הוא היחיד הרשאי להגיש ערעור. 3. הערעור יוגש בצורתדו"ח כתוב שיוגש מיד לאחר הקרב שלגביו רוצים למחות. )היוצא מן הכלל היחיד הוא מקרה בו הערעור קשור לכשל בתפקוד מנהלי. יש ליידע את אחראי הזירה ברגע בו הובחן הכשל המנהלי(. 4. הערעור יוגש לנציג מועדת הערעורים. בבוא העת, הועדה תעבור על הנסיבות שהובילו לפסיקה שהובילה לערעור. אחרי שבחנו את כל העובדות הזמינות להם, יוציאו דו"ח ויהיה להם הכוח לפעול בכל דרך שתידרש. 5. כל ערעור המתייחס ליישום החוקים צריכ להתבצע בהתאם להליך הקובלנות שהוגדר על ידי ועדת המנהלים של ארגון הקראטה הבינלאומי. יש להגיש אותו בכתב, חתום על ידי הנציג הרשמי של הקבוצה או המתחרה/ים. 6. מגיש הערעור צריך להפקיד דמי קובלנה כפי שהוסכם על ידי ועדת המנהלים של ארגון הקראטה הבינלאומי, ואותם, יחד עם טופס הערעור יש להגיש לנציג של ועדת הערעורים. 7. הרכב פאנל הערעורים ועדת הערעורים מורכבת משלושה פוסקים בכירים, נציגים שמונו על ידי ועדת הפוסקים. אין למנות שני חברים מאותה פדרציה לאומית. על ועדת הפוסקים למנות שלושה חברים נוספים עם מספרים ייעודיים מ1 עד 3 שיחליפו אוטומטית כל אחד מהחברים הממונים של ועדת הערעורים בסיטואציה של ניגוד אינטרסים בה חבר הועדה הוא בן אותו לאום או בעל קשר משפחתי ביולוגי או דרך נישואים למישהו מהצדדים המעורבים במקרה לגביו מחו, כולל כל החברים בפאנל הפוסקים המעורבים במקרה שגרר את הערעור. 8. הליך הערכת הערעורים זוהי חובתו של הצד המקבל את הערעור לכנס את ועדת הערעורים ולהפקיד את דמי הערעור אצל הגזבר. מרגע שכונסה, ועדת הערעורים תתחיל מיד בחקירות ובירורים שהחליטו שיש בהם צורך על מנת לבסס את טיבו של הערעור. כל אחד משלושת החברים מחויב לתת את פסיקתו/ה בנוגע לתקפותו של הערעור. אין לקבל הימנעות. 9. ערעורים שנדחו אם ערעור מתגלה כלא קביל, ועדת הערעורים תמנה אחד מחבריה להודיע למגיש הערעור בעל פה כי ערעורו נדחה, לסמן את המסמך המקורי במילה "נדחה" ולהעביר אותו לחתימה על ידי כל אחד מחברי ועדת הערעורים, לפני הפקדת הערעור אצל הגזבר, שבתורו יעביר אותו הלאה אל המזכיר הכללי. 11. ערעורים שהתקבלו אם ערעור מתקבל, ועדת הערעורים תתייעץ עם הועדה המארגנת וועדת הפוסקים על מנת לנקוט בצעדים פרקטיים לתיקון המצב, כולל האפשרויות הבאות: - הפיכת פסיקות קודמות שסותרות את החוקים. - ביטול תוקפן של המערכות שהושפעו מפסיקות אלה מהנקודה הקודמת למקרה. - ביצוע מחדש של מערכות שהושפעו מהמקרה. - הוצאת המלצה לועדת הפוסקים שיש לבחון אם להטיל סנקציות על הפוסקים המעורבים במקרה. ועדת הערעורים אחראית לפעול באיפוק ובשיקול דעת בהחלטה על נקיטת צעדים שיפריעו לתוכנית האירוע בצורה משמעותית. חזרה אחורה בתהליך הניפוי היא אופציה אחרונה להבטחת תוצאה הוגנת. ועדת הערעורים תמנה אחד מחבריה שיודיעו בעל פה למגיש הערעור כי ערעורו התקבל, יסמן את המסמך המקורי במילה "התקבל" ויעביר אותו לחתימה על ידי כל אחד מחברי ועדת הערעורים, לפני שיפקיד את הערעור אצל הגזבר, שיחזיר את הסכום שהופקד למגיש הערעור ויעביר בתורו את מסמך הערעור למזכיר הכללי. 11. דו"ח מקרה לאחר טיפול במקרה באופן המתואר לעיל, פאנל הערעורים ייפגש שוב ויפרט דו"ח מקרה ערעור פשוט, בו יתארו את ממצאיהם ויציינו את סיבותיהם לקבלת או דחיית הערעור. על הדו"ח להיות חתום על ידי כל שלושת החברים של ועדת הערעורים ויש להגיש אותו למזכיר הכללי. 12. כוח והגבלות ההחלטה של ועדת הערעורים היא סופית וניתן לבטל אותה רק בהחלטה של ועדת המנהלים. ועדת הערעורים לא רשאית להטיל סנקציות או עונשים. תפקידה הוא לשפוט את טיב הערעור ולדרבן את ועדת הפוסקים והועדה המארגנת לפעול לתקן כל הליך פסיקה שנמצא בסתירה לחוקים. הסבר: i. בערעור צריכים להיות מוזכרים שמותיהם של המתחרים, השופטים המכהנים והפרטים המדויקים של המקרה שהערעור מוגש לגביו. טענות כלליות לגבי סטנדרטים כוללים לא יתקבלו כערעור לגיטימי. העול על הוכחת תקפותו של הערעור הוא על המתלונן. ii. הערעור ייבחן על ידי ועדת הערעורים וכחלק מבחינה זו, הועדה תבחון את הראיות שהוגשו לה כסימוכין לערעור. הועדה יכולה לבחון גם צילומי וידיאו ולתשאל גורמים רשמיים בניסיון לבחון את תקפות הערעור באופן אובייקטיבי. iii. אם הערעור נמצא על ידי ועדת הערעורים כתקף, הפעולה הנאותה תינקט. בנוסף, כל האמצעים יינקטו כדי למנוע מקרה חוזר בתחרויות עתידיות. הכסף שהופקד יוחזר על ידי הגזברות. iv. אם הערעור נמצא כלא תקף על ידי ועדת הערעורים, הוא יידחה והפיקדון יופקע על ידי ארגון הקראטה הבינלאומי. v. מערכות או קרבות שנובעים כתוצאה מההחלטה לא יעוכבו, גם אם מכינים לגביה ערעור רשמי. מחובתו של המפקח על התחרות לוודא שהמערכה נערכה בהתאם לחוקי התחרות. vi. במקרה של כשל מנהלי בזמן מערכה, המאמן יכול ליידע את אחראי הזירה ישירות. אחראי הזירה יידע את הפוסק. סעיף ..: סמכויות וחובות ועדת הפוסקים סמכויותיה וחובותיה של ועדת הפוסקים הן כדלהלן: 1. להבטיח את ההכנה הנכונה לכל טורניר בשיתוף פעולה עם הועדה המארגנת, ביחס לארגון אזור ההתחרות, אספקת ופריסת כל הציוד והמתקנים הנדרשים, תפעול ופיקוח על המערכות, אמצעי זהירות ובטיחות וכ"ו. 2. למנות ולפרוס את אחראי הזירה )פוסקים ראשיים( כל אחד לאזור שלו ולפעול בעת הצורך על פי דיווחיהם של אחראי הזירות. 3. לפקח ולתאם בין ההתנהלות הכוללת של הגורמים הפוסקים. 4. למנות גורמים מחליפים במקרה הצורך. 5. לפסוק פסיקה סופית בעניינים בעלי אופי טכני אשר עלולים להופיע בזמן מערכה כלשהי ושאין כלפיהם התניות ברורות בחוקים. אחראי זירה סמכויותיהם וחובותיהם של אחראי הזירה הם כדלהלן: 1. להסמיך, למנות ולפקח על הפוסקים והשופטים בכל המערכות באזורים תחת שליטתם. 2. להשגיח על תפקודם של הפוסקים והשופטים באזורים שלהם ולהבטיח שהגורמים שמונו לתפקיד מסוגלים לבצע את המטלות שהוטלו עליהם. 3. להורות לפוסק לעצור את המערכה כאשר המפקח על התחרות מסמן על הפרה של חוקי התחרות. 4. להכין דוח יומי כתוב על תפקודו של כל גורם רשמי תחת פיקוחם ולהעבירו יחד עם המלצותיהם, באם יש כאלה, לועדת הפוסקים. פוסקים סמכויותיו של הפוסק הם כדלהלן: 1. לפוסק )"שושין"- “SHUSHIN”( תהיה הסמכות לנהל מערכות, כולל להכריז על התחלתן, עצירתן וסופן. 2. להעניק נקודות על בסיס החלטות השופטים. 3. לעצור את המערכה כאשר לפי דעתו של הפוסק זכו בנקודה, התבצעה עבירה או על מנת להבטיח את בטיחותם של המתחרים. 4. לבקש אישור של פסיקת השופטים במקרים בהם ייתכן וישנו, לדעתו של הפוסק, בסיס לדרישה מהשופטים לבחון מחדש את קריאתם לאזהרה או עונש. 5. להסביר לאחראי הזירה, ועדת הפוסקים, או ועדת הערעורים, אם יש צורך, את הבסיס לפסיקה מסוימת. 6. להטיל עונשים ולתת אזהרות. 7. לקבל ולפעול על פי דעתם של השופטים. 8. להכריז ולהתחיל קרב תוספת כאשר יש בו צורך במערכות קבוצתיות. 9. לנהל את הצבעת השופטים, ולתת את קולו )בהאנטאי- HANTEI( ולהכריז על התוצאה. 11. להכריע תיקו. 11. להכריז על הזוכה. 12. סמכותו של הפוסק אינה מוגבלת רק לאזור התחרות אלא גם לכל ההיקף המיידי שלו. 13. הפוסק ייתן את כל ההוראות ויכריז על כל ההודעות. שופטים סמכויותיהם של השופטים )פוקושין-FUKUSHIN) הם כדלהלן: 1. לסמן על נקודות שזכו בהן, אזהרות ועונשים. 2. ליישם את זכותם להצביע על כל החלטה שמתבצעת. השופטים יתבוננו בתשומת לב רבה בפעולתן של המתחרים ויסמנו לפוסק את דעתם במקרים הבאים: א. כדי לציין נקודה שזכו בה. ב. כאשר מתחרה ביצע פעילות ו/או טכניקה אסורה. ג. כאשר הם שמים לב לפציעה, מחלה או חוסר יכולת של מתחרה להמשיך. ד. כאשר שני המתחרים או אחד מהם יצאו מחוץ לאזור ההתחרות )ג'וגאי- JOGAI). ה. במקרים אחרים בהם יש צורך להפנות להם את תשומת לבו של הפוסק. מפקחים על התחרות i. המפקח על המערכה )קאנסה-KANSA) יעזור לאחראי הזירה בהשגחה על המערכה או הקרב המתקיים. אם החלטות של הפוסק ו/או השופטים לא עומדות בקנה אחד עם חוקי התחרות, המפקח על המערכה ירים את הדגל האדום מיד וישרוק במשרוקית שלו. אחראי הזירה יורה לפוסק לעצור את המערכה או הקרב ולתקן את אי-הסדירות. הרשומות של המערכה יהפכו לרשומות רשמיות הנתונות לאישורו של המפקח על המערכה. לפני תחילת כל מערכה או קרב, המפקח על המערכה יוודא שהמתחרים לובשים ציוד שקיבל אישור. המפקח על המערכה לא יתחלף בזמן מערכות קבוצתיות. מפקחים על הניקוד המפקחים על הניקוד יבצעו רישום נפרד של הנקודות המוענקות על ידי הפוסק ובו זמנית, ישגיחו על פעילותם של משגיחי הזמנים ורושמי הניקוד. הסבר: i. כאשר שני שופטים או יותר נותנים את אותו הסימן או מעניקים נקודה לאותו מתחרה, הפוסק יעצור את הקרב וימסור את ההחלטה בהתאם. אם הפוסק לא עוצר את הקרב, המפקח על המערכה ירים את הדגל האדום וישרוק במשרוקית שלו. ii. כאשר שני שופטים או יותר נותנים את אותו סימן או מעניקים נקודה לאותו מתחרה, הפוסק חייב לעצור את הקרב ולהכריז על ההחלטה שהתקבלה על ידי השופטים. iii. כאשר הפוסק מחליט לעצור את הסבב מכל סיבה שאינה סימן שניתן על ידי שני שופטים או יותר, הוא יקרא "יאמה" )“YAME”( ויסמן באותו הזמן את סימן היד הנדרש. השופטים אז יסמנו את דעותיהם והפוסק ימסור את ההחלטות עליהן יש הסכמה בין שני שופטים או יותר. iv. במקרה בו שני המתמודדים קיבלו נקודה, אזהרה או עונש שסומן על ידי שני שופטים או יותר, שני המתחרים יקבלו את הנקודות, אזהרות או עונשים שלהם בהתאמה. v. אם מתחרה אחד קיבל נקודה, אזהרה או עונש שצוינו על ידי יותר משופט אחד והניקוד או העונש שונה בין השופטים, הניקוד, אזהרה או עונש הנמוכים יותר ייושמו אם אין רוב לרמה אחידה של ניקוד, אזהרה או עונש. vi. אם יש רוב אך חילוקי דעות בין השופטים לגבי רמה אחידה של ניקוד, אזהרה או עונש, דעת הרוב תגבור על העיקרון של יישום הניקוד, אזהרה או עונש הנמוכים ביותר. vii. בהאנטאי )HANTEI(, לארבעת השופטים ולפוסק יש קול אחד לכל אחד. viii. תפקידו של המפקח על המערכה הוא לוודא שהמערכה או הקרב מתנהלים בהתאם לחוקי התחרות. הוא לא נמצא שם כשופט נוסף. אין לו זכות הצבעה או סמכות כלשהי בענייני שיפוט, למשל בשאלה של תקפותו של ניקוד או אם היה מקרה של ג'וגאי )JOGAI(. אחריותו היחידה היא בעניינים פרוצדורליים. המפקח על המערכה לא יתחלף בזמן מערכות קבוצתיות. ix. במקרה בו הפוסק לא שומע את הפעמון המסמן את סוף הזמן, המפקח על הניקוד ישרוק במשרוקית שלו. x. בעת נימוק הבסיס לפסיקה אחרי המערכה, השופטים רשאים לדבר עם אחראי הזירה, ועדת הפוסקים או ועדת הערעורים. הם לא יסבירו את עצמם לאף אחד אחר. סעיף 1.: התחלת, השעיית וסיום מערכות 1. המושגים והמחוות שפוסקים ושופטים ישתמשו בהם בעת תפעול מערכה יפורטו בנספחים 1 ו2. 2. הפוסק והשופטים יתפסו את מקומותיהם המוגדרים ולאחר החלפת קידות ביניהם לבין המתחרים הפוסק יכריז "שובו האג'ימה! SHOBU HAJIME” והקרב יתחיל. 3. הפוסק יעצור את הקרב בהכרזת "יאמה-YAME”. אם יש צורך, הפוסק יורה למתחרים לתפוס את מקומותיהם המקוריים )מוטו נו איצ'י- MOTO NO ICHI). 4. כאשר הפוסק חוזר למקומו, השופטים יציגו את דעתם על ידי שימוש בסימן. במקרה של הענקת ניקוד, הפוסק יזהה את המתחרה )אקא אדום או אאו כחול( ואת האזור המותקף ויעניק את הניקוד הרלוונטי בעזרת המחווה המיועדת לכך. הפוסק אז יתחיל מחדש את הקרב על ידי קריאת "צוזוקטה האג'ימה" .)“TSUZUKETE HAJIME”.( 5. כאשר מתחרה משיג יתרון ברור של שמונה נקודות בזמן קרב, הפוסק יקרא "יאמה" )“YAME”( ויורה למתחרים לחזור לנקודת הפתיחה שלהם והוא לשלו. אז המנצח יוכרז ויזוהה על ידי כך שהפוסק ירים יד בצד של המנצח ויכריז "אאו )אקא( נו קאצ'י" )"AO )AKA( NO KACHI”(. בנקודה זו מסתיים הקרב. 6. כאשר נגמר הזמן, המתחרה שיש לו את מירב הניקוד יוכרז כמנצח ויזוהה על ידי כך שהפוסק מרים יד בצד המנצח ויכריז ""אאו )אקא( נו קאצ'י" )”AO (AKA) NO KACHI"(. בנקודה זו מסתיים הקרב. 7. במקרה של הצבעה המסתיימת בתיקו בסוף של קרב שהסתיים ללא תוצאה ברורה, פאנל הפוסקים )הפוסק וארבעה שופטים( יכריעו את הקרב בהאנטאי )HANTEI(. 8. בכל אחת מהסיטואציות הבאות, הפוסק יקרא "יאמה!")YAME ( ויעצור את הקרב זמנית. א. כאשר אחד המתחרים או שניהם נמצאים מחוץ לאזור ההתחרות. ב. כאשר הפוסק מורה למתחרה לסדר את חליפת הקראטה או ציוד המגן שלו. ג. כאשר מתחרה עובר על החוקים. ד. כאשר לפי דעתו של הפוסק אחד מהמתחרים או שניהם לא מסוגל להמשיך בקרב עקב פציעות, מחלה או מסיבות אחרות.. בהתאם לדעתו של רופא הטורניר, הפוסק יחליט אם יש להמשיך בקרב. ה. כאשר מתחרה תופס את היריב ולא מבצע טכניקה מיידית, או זריקה תוך שתי שניות. ו. כאשר אחד מהמתחרים או שניהם נופל או נזרק ואף טכניקה יעילה לא מתבצעת תוך שתי שניות. ז. כאשר שני המתחרים תופסים או לופתים אחד את השני מבלי לנסות זריקה או טכניקה תוך שתי שניות. ח. כאשר שני המתחרים עומדים חזה לחזה מבלי לנסות זריקה או טכניקה אחרת תוך שתי שניות. ט. כאשר שני המתחרים לא עומדים על רגליהם אחרי נפילה או נסיון זריקה ומתחילים להתאבק. י. כאשר נקודה או עבירה מצוינת על ידי שני שופטים או יותר לאותו מתחרה. יא. כאשר לפי דעתו של הפוסק מתחרה זכה בנקודה או ביצע עבירה- או כאשר מצב מסוים דורש עצירה של המערכה מסיבות בטיחותיות. יב. כאשר אחראי הזירה מבקש לעשות זאת. הסבר: i. בתחילת קרב, הפוסק ראשית מזמין את המתחרים לקו ההתחלה שלהם. אם מתחרה נכנס לאזור ההתחרות לפני הזמן, יש לסמן לשניהם לרדת ממנו. המתחרים יקודו אחד לשני כהלכה- הנהון מהיר הוא לא מנומס ולא מספיק. הפוסק רשאי לסמן להם לקוד אם הם לא עושים זאת בעצמם על ידי שימוש במחווה המוצגת בנספח 2 של החוקים. ii. כאשר הקרב מתחיל בשנית, על הפוסק לבדוק ששני המתמודדים עומדים על הקו שלהם רגועים ומסודרים. יש להרגיע מתחרים שקופצים במקום או זזים באי נוחות לפני שהקרב יכול להתחיל מחדש. על הפוסק להתחיל את הקרב מחדש עם מינימום עיכובים. iii. המתחרים יקודו אחד לשני בתחילת ובסיום כל קרב. סעיף 4.: התאמות רק ועדת הספורט של ארגון הקראטה הבינלאומי עם קבלת אישור מועדת המנהלים של ארגון הקראטה הבינלאומי רשאית לשנות או לבצע התאמות בחוקים אלו.
Comments